זוג נשוי
הרב יניב חניאדתשריתשעד08/09/2013
שאלה:
לרב שלום,רציתי לדעת אם זוג נשוי דתי כמובן מגיע לגיל שהם כבר זקנים אז איך בכל זאת יכולה להיות ביניהם משיכה אחד לשניה ותשוקה כמו בצעירותם?
תשובה:
לא ממש הבנתי את השאלה, למה שאלת דווקא על דתיים? מה ההבדל מהשאר? נראה לי שחסר לי משהו בהבנת השאלהמידה כזו שאפשר לעכל אותה ולהכיל אותה,
כלומר, זה טבעי שיש חילוקי דעות יש בזה גם ברכה, שכל אחד מקבל חלקים מסויימים שלא קיימים בו,
במה דברים אמורים, אם השוני לא כל כך גדול, שאפשר לחיות איתו, הרי כשיש חילוקי דעות לוקח זמן רב עד שמגיעים לעמק השווה, ועוד יותר זמן עד שלומדים ומקבלים אחד מהשני, כך שבנתיים צריך לחיות עם השוני הזה, ואם השוני גדול מאוד- הדבר מקשה על הקשר הזוגי ויתכן שגם לא יגיעו להסכמה.
ישר כח על התהליך החשוב שאת עוברת!
אמנם עברת חוויות לא נעימות בחייך, אך כדי להיות בשל לזוגיות זה לא מספיק,
זוגיות טובה לא מתחילה מאהבה אלא מחברות טובה, לדעת לחיות יחד, קודם עם חברות ואחר כך עם בן זוג,
חברות טובה פירושה לקיים מערכת קשרים עם חברות לתקשר נכון לשתף להקשיב להכיל עולמות אחרים, לתת מקום לאנשים אחרים, להיות רגישה ולעזור בעת הצורך,
כאשר יגיע הזמן להקים בית - יהיו בידייך הכלים הבסיסיים של חברות שעל בסיסה באה האהבה הזוגית.
הרבה זוגות מתחתנים מתוך אהבה, אך בחיי הנישואין הם לא הצליחו לשמר אהבה זו, מדוע?
מחקרים מצביעים על כך שלא היו יחסי חברות טובים בין בני הזוג, זה יסוד שאי אפשר לדלג עליו!
רגש האהבה לא מספיק, אדם יכול לחשוב רק על עצמו ובכל זאת לאהוב אישה, וכשרצונותיהם יעמדו בסתירה - לא יהיו לו כלים לכלכל זאת ואז מתחילים המריבות והמתחים.
לכן הנערות- היא תקופה חשובה מאוד לפיתוח היכולות והמיומנויות החברתיות כהכנה לבנין הזוגי.
בהצלחה!
אני לא יכול לענות על השאלה על פי השמות, אני לא חושב שיש קשר בין השמות לבין הנושא של השאלה, יש רבנים שיכולים לענות על שאלה כזו בנוגע לפריון וכו' על פי שמות, אבל אני לא חושב שבנושא של סכסוך.
בכל מקרה, ברור שסכסוך עם החמות הוא לא טוב לכם ולדעתי ברור שבאיזה שהוא שלב בעלך ירצה להשלים עם אמא שלו, את אולי לא מרגישה את החוסר, כי היא לא אמא שלך, אבל אני בטוח שלו זה בודאי מפריע ולכן אני מציע כמה דברים-
1) שתנסו למצוא דרך להשלים עם אמא שלו בכל מקרה.
2) שגם אם יש ויכוח, שאת לא תהיה בו צד, הדרך כלל אנחנו מייעצים שכל דיון עם הצד של הבעל יהיה דרך הבעל וכל דיון עם הצד של שאשה יהיה דרך האישה, את צריכה רק להיות היחסים טובים עם משפחת בעלך.
לגבי סינון תכני אינטרנט בטלפון בגדול יש שלוש אופציות-
1) רימון, כעת יש להם אפליקציה, זו אפליקצית סינון. היתרון הוא שזה רימון (המון ניסיון בסינון) והחיסרון הוא בדרך כלל רמת השירות (השירות על פי עדויות מאוד בעייתי).
2) נט ספארק מובייל שזו חברת האם של רימון שבאפליקציות החליטה ללכת לבד, דומה מאוד לרימון מבחינת ביצועים, עד כמה שידוע לי אין שם שירות, הכל דרך אתרים וכדומה.
3) שומר מסך שזו המערכת שלנו שזו מערכת דיווח ולא חסימה, היתרון הוא שניתן להיכנס להכל, המערכת רק מדווחת והמכשיר נשאר אותו דבר בדיוק, החיסרון הוא שזה דיווח ולא מונע כניסה.
החיסרון הבולט בחסימה הוא שהמכשיר משתנה והוא לא בדיוק המכשיר הרגיל, לדוגמא, אין אפליקציית חיפוש לגוגל, היו טיוב שונה וכדומה... אבל לנוער זה אולי לא משנה.
אף אחד מאיתנו לא מסנן/ מפקח על ווטס אם ודומיה...
נראה שלשאלה יש שתי תשובות מרכזיות (ואולי עוד כמה)- היחסים בין רבקה ליצחק היו מאוד מורכבים ולא ישירים, החל מהזמן שהיא ראתה אותו מהגמל, ונפלה מפניו היחסים שלה אליו היו רחוקים משהו, עם פחד מסויים. ישנן השוואות בין החדר של יצחק לקודש הקודשים... כך שלהיכנס אליו לא היה פשוט ולכן היא לא ספרה לו,כי היתה תחושה שאת יצחק לא מערבים בעניינים כאלה. תשובה שניה- יצחק לא היה כל כך טיפש שהוא לא הבין לבד את התנהגותו של עשיו... אולם הוא חשב שניתן יהיה לקרב אותו. יצחק (וכמוהו כל האבות, למעשה) לא רצה שבדורו ימשך המצב של בן אחד נבחר ובן אחד שנדחה ולכן הוא עשה ככל שביכולתו (כמו אברהם לפניו) כדי להשאיר את הבן הסורר בתוך המשפחה. יש הרבה מאוד עומק בתשובה הזו ולכן אי מציע לשמוע את השיעור הקולי על פרשת יוסף והאחים כדי לדעת יותר על העניין.
אחד הדברים הכי מיוחדים ביהדות, שממנה זלג, מעט, לדתות שנולדו ממנה, הוא החיוב המצוות מעשיות. זה יסוד גדול של היהדות, יסוד חשוב ועקרוני- שמירת היהדות מובילה בהכרח למגוון של מצוות מעשיות, לשמירתן ולהקפדה על כללי התנהגות מסויימים. כמובן שיש כאן עולם שלם, יקום שלם, של עניינים רוחניים ועמוקים בתלויים בזה. אולם התרי"ג מצוות הם הדרך להיות יהודי. כולל כל מצוות חז"ל. הרב קוק, כמו הרבה אחרים, גם קושר זאת לעולמות הרוחניים העמוקים והגדולים שעומדים מאחרי כל מצווה, אולם לא בזה זה תלוי... האדם היהודי שומר את המצוות, מאמין שהם נתנו מסיני דרך משה רבינו ובתורה שבעל פה. כל מי שלא, הוא מחוץ למחנה ומחות לחבורה.
האמירה של בני ישראל במדבר, "נעשה ונשמע" היא יסוד חשוב... אנחנו קודם שומרים ואחר כך מבררים. ניתן וצריך לברר, אולם זה בא אחרי השמירה.
ממילא, לא יתכן להיות רק דתי בלב, לקבל את המחשבות, את העקרונות בלי לשמור מצוות מעשיות. האמונה השלימה שלנו היא שיש קשר ישיר בין המחשבות העליונות, בין המחשבות הרוחניות והמוסר, לבין שמירה מעשית. יותר מזה, לעיתים קרובות יכולה להיות סתירה בין המחשבות ה"רוחניות" לשמירה של מצוות מעשיות, ואז המצוות ינצחו. כולל כל המצוות, החל מדברי חז"ל, עבור דרך דברים הכתובים בתורה וכלה בעשרת הדברות. הכל. המוסר הוא חשוב וטוב, אולם לא הוא קובע...
אז מי שבא ואומר "אני דתי בלב" למעשה כופר בקשר שבין העולם המעשי, המצוות ודרכי ההתנהגות, לתורה שמשמיים... ואת זה היהדות אינה יכולה לקבל. זה בהחלט קרה בעבר, בעיקר אצל הנצרות שטענה שהכל מתחיל ונגמר ב"לב" או באמירה של כמה מילים או בקבלה רוחנית וממילא פטרה את האדם מהמצוות המעשיות, אולם זה בדיוק מה שהגדיר את הנצרות כעבודה זרה.
בימינו מאוד קשה לאנשים לקבל את המחשבה הזו, לעניות דעתי בעיקר בגלל שהאדם המודרני הוא מאוד גאוותן ומתנשא וברור לו שהוא מבין הכל.. .ולכן ברור לו שהוא יכול להבין יותר טוב מאלוקים בעצמו מה אלוקים רוצה ומצד שני אנשים מאוד מחפשים רוחניות ולכן הומצאה השיטה של "דתי בלב" אולם כפי שהבהרנו היא לא מקובלת. חייבים לשמור מצוות מעשיות, משם זה מתחיל ומי שלא לא יכול להיות "דתי".
